מילון מונחים

מילון מונחים לסלעים ומינרלים

מונחי מפתח מוסברים בפשטות, מא' ועד ת'.

א ב ג ד ה ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

א

אאוהדרלי: מתאר גביש בעל פאות חדות ומפותחות היטב, מכיוון שגדל במרחב שאפשר לו להתפתח בחופשיות.
אבן חן: מינרל או חומר אורגני יפה ועמיד מספיק כדי להיחתך ולהילבש; תווית ערך, לא סיווג מדע��.
אגרגט: מסה של גבישים או גרגרי מינרלים רבים שצמחו יחד; רוב הסלעים הם תלכידים של מינרלים.
אגת: סוג מפוספס של כלקדון (קוורץ מיקרו-קריסטלי), המוערך בזכות שכבותיו המעגליות הצבעוניות.
אדמנטיני: הברק המבריק, דמוי היהלום, של המינרלים בעלי כושר ההחזרה הגבוה ביותר, כגון יהלום וצרוסיט.
אוונטורסנס (נצנוץ): נצנוץ מבריק הנגרם מהחזרת אור מהכללות זעירות דמויות לוחיות, הנראה באוונטורין ובאבן שמש.
אולטרמרין: הפיגמנט הכחול העז שיוצר היסטורית על ידי טחינת לפיס לזולי, שהיה פעם יקר יותר מזהב.
אופאלסנס (אפקט אופאל): זוהר פנימי רך וחלבי כמו זה של אופאל מצוי או אבן ירח, השונה ממשחק הצבעים המנצנץ של האופאל.
אזוריות: שינוי בצבע או בהרכב בתוך גביש בודד, כגון קצוות בעלי אזורי צבע של אמטיסט.
אלבסטר: צורה עדינת גרגר וחצי שקופה של גבס (או לעיתים קלציט) רכה מספיק לגילוף, המשמשת מזה זמן רב לפיסול.
אמורפי: חסר כל מבנה אטומי פנימי מסודר; מוצקים אמורפיים כמו אופאל וזכוכית הם מינרלואידים, לא מינרלים אמיתיים.
אמיגדלואידלי: מרקם של סלע געשי שבועות הגז לשעבר שלו התמלאו במינרלים מאוחרים יותר כמו קוורץ או קלציט.
אנהדרלי: מתאר גבישים ללא פאות מוגדרות היטב מכיוון שגדלו במרחב צפוף, ההפך מאוהדרלי (euhedral).
אסטריזם (תופעת כוכב): זוהר אור בצורת כוכב על פני אבן חן מלוטשת, הנגרם מהשתקפויות של תכלילים זעירים מיושרים, כמו בספיר כוכב.
אפניטי: מרקם סלע יסוד דק-גרגר שבו הגבישים ק��נים מכדי להיראות ללא הגדלה, כמו בבזלת.
אש: מונח גמולוגי לנפיצה (דיספרסיה) — הבזק�� הקשת שאבן חן שקופה וחתוכה היטב מפיצה מתוך אור לבן.
אשכולי (בוטריואידי): צורת שטח מעוגלת, דמויית ענבים או בועתית הנוצרת על ידי גבישים קורנים, נפוצה במלאכיט ובהמטיט.

ב

בועתי: מלא בחורים קטנים שהותירו בועות גז שנלכדו בלבה מתקררת, כמו בפומיס (אבן ספוג) ובבזלת בועתית.
בלייה: התפרקות סלעים על פני כדור הארץ על ידי מים, אוויר, טמפרטו��ה וחיים, המייצרת את המשקע שיוצר מאוחר יותר סלע חדש.
ברק: האופן שבו פני השטח של מינרל מחזירים אור, המתואר כמתכתי, זכוכיתי, יהלומי, פנינתי, משי, שרפי או עמום.

ג

ג'ספר: מגוון אטום ובעל צבע אחיד של כלקדון (קוורץ מיקרו-קריסטלי), לרוב אדום, חום או ירוק.
גביש: מוצק שהאטומים שלו מסודרים בתבנית מסודרת וחו��רת, המתבטאת לרוב בפאות שטוחות ובצורה גיאומטרית.
גיאודה: סלע חלול המרופד מבפנים בגבישים המופנים כלפי פנים או באגת מפוספסת.

ד

דובלט (Doublet): אבן מורכבת העשויה משתי שכבות המודבקות זו לזו, כגון פרוסת אופאל המודבקת לגב כהה.
דנדריטי: דפוס מסועף, דמוי עץ או שרך, הנוצר לרוב על ידי תחמוצות מנגן הגדלות לאורך סדקים בסלע.
דפוסי וידמנשטאטן: פסי גביש משולבים שנחשפו על ידי צריבה של מטאוריט ברזל חתוך, אשר נוצרו כתוצאה מקירור שנמש�� מיליוני שנים ואינם ניתנים לזיוף.
דרוז (Druse): משטח או חלל המצופים בהרבה גבישים בולטים זעירים; תואר השם הוא 'דרוזי' (druzy).
דרוזי (Druzy): קרום נוצץ של גבישים זעירים רבים המכסים משטח או חלל.

ה

הידרותרמי: עורקים הידרותרמיים, הנוצרים על ידי מים חמים ועשירים במינרלים, משקיעים גבישי קוורץ, עפרות ואבני חן רבים.
היפרדות: שבירה לאורך מישורי חולשה הדומה לפצילות אך נובעת מתאומות או מאמץ, ולא מהמבנה האטומי הבסיסי.

ז

זהב שוטים: כינוי לפיריט (ולעתים כלקופיריט), שברק הנחושת שלו נחשב בטעות לזהב.
זוהר צבעים (אירידיסנציה): משחק צבעי קשת הנגרם מהפרעות אור בשכבות דקות או במבני מיקרו, כפי שניתן לראות בלברדוריט ובחלק מסוגי האובסידיאן.
זכוכיתי: ברק זכוכיתי, הברק הלא-מתכתי הנפוץ ביותר, הנראה בקוורץ ובאבני חן רבות.

ח

חיקוי: חומר המחקה את מראה אבן החן ללא ההרכב שלה, כגון זכוכית או פלסטיק המשמשים תחליף לאבן אמיתית.
חלל סלע: חלל סלע קטן, לרוב מצופה בגבישים - למעשה כיס מיניאטורי לצמיחת גבישים.

ט

טבלאי: צורת גביש המתארת גבישים שטוחים, דמויי לוח או טבליה.
טיפול: כל השבחה של אבן טבעית, כגון חימום, צביעה, הקרנה או ציפוי, שרצוי שהמוכרים יגלו לגביה נאותות.
טפל (גנגה): המינרלים חסרי הערך המסחרי המקיפים עפרה בעלת ערך במרבץ.
טריפלט: אבן מורכבת משלוש שכבות, כגון אופאל עם גב כהה וכיסוי מגן שקוף.

י

יסוד טבעי: מינרל העשוי מיסוד כימי יחיד בצורה לא קשורה, כגון זהב, נחושת, גופרית או יהלום.

כ

כלקדון: צורה של קוורץ העשויה מגבישים מיקרוסקופיים; כוללת אגת, קרנליאן וישפה.

ל

לברדורסנס: ההבזק הכחול-ירוק המתכתי העז של לברדוריט, הנגרם מפיזור אור בתוך השכבות הפנימיות שלו.
לומינסנציה: פליטה כללית של אור על ידי מינרל ללא חום חזק, כולל פלואורסצנציה ופוספורסצנציה.
לפידרי (חיתוך וליטוש אבנים): המלאכה של חיתוך, השחזה וליטוש אבנים, והאדם העוסק בה.

מ

מאגמה: סלע מותך מתחת לפני כדור הארץ; כשהוא מתפרץ הוא נקרא לבה.
מאפי: מתאר סלעי יסוד כהים העשירים במגנזיום וברזל, כגון בזלת וגברו.
מוחלק (טאמבלד): אבנים שהוחלקו והוברקו באמצעות גלגול בחומר שחיקה, המייצר את "אבני הדאגה" העגולות הנמכרות בחנויות.
מחזור הסלעים: השינוי המתמשך של סלעים בין צורות יסוד, משקע ומתמרות באמצעות התכה, סחיפה וקבורה.
מחטי: צורת גביש שבה גבישים גדלים כמחטים דקות ועדינות.
מטמורפי: סלע שנוצ�� כאשר סלע קיים משתנה במצב מוצק על ידי חום ולחץ.
מטריצה: סלע האם שבו מוטמעים קריסטלים או אבני חן; מטריצה אטרקטיבית יכולה להעלות את ערכה של הדגימה.
מיוצב: מטופל על ידי החדרת שרף לאבן נקבובית כדי להקשות אותה ולהעמיק את הצבע, נפוץ ביותר בטורקיז.
מילוט (ליתיפיקציה): התהליך ההופך משקע רופף לסלע מוצק באמצעות דחיסה ומילוט (צמנטציה).
מינרל: מוצק אי-אורגני המופיע באופן טבעי, בעל הרכב כימי מוגדר ומבנה אטומי מסודר.
מינרל נלווה: מינרל טפל הנמצא בכמויות קטנות בסלע ואינו חיוני לסיווגו, כגון זירקון או אפטיט בגרניט.
מינרלואיד: מוצק דמוי מינרל המופיע באופן טבעי וחסר מבנה גבישי, כגון אופאל, אובסידיאן וענבר.
מסיבי: צורת גידול (הביטוס) המתארת מינרל ללא צורת גביש נראית לעין - גוש מוצק וחסר צורה.
מערכת גבישית: אחת משבע קטגוריות (קובייתית, טטרגונלית, הקסגונלית, טריגונלית, אורתורומבית, מונוקלינית, טריקלינית) הממיינות גבישים לפי הסימטריה הפנימית שלהם.
מפוספס: מציג שכבות מקבילות או קונצנטריות בעלות צבע או הרכב שונה, כמו באגת ובגנייס.
מקדם שבירה: מדד למידת כיפוף האור העובר דרך אבן חן; תכונה מרכזית ומדויקת המשמשת מעבדות גמולוגיות לזיהוי אבנים.
משונן: שבר משונן בעל קצוות חדים וקרועים, כמו מתכת שבורה — אופייני לנחושת טבעית.
משחק צבעים: הבזקי הספקטרום המשתנים של אופאל אצילי, הנוצרים כאשר האור עובר עקיפה דרך כדוריות הסיליקה המסודרות שלו.
משקל סגולי: מדד לצפיפות של מינרל בהשוואה למים; ערכים גבוהים גורמים למינרלים כמו גלנה להרגיש כבדים באופן חריג.

נ

נודולה: גוש מעוגל של חומר מינרלי שהוא מוצק לחלוטין, בניגוד לגיאודה חלולה.
נפρίט: אחד משני המינרלים המכונים ירקן (ג'ייד); אמפיבול קשיח, נפוץ יותר מג'יידאיט.
נפיצה: פיצול האור הלבן לצבעי הספקטרום על ידי אבן חן, המפיק את הבזקי ה'אש' הנראים ביהלום.

ס

סחיפה: הובלה של סלע בלוי ומשקעים על ידי מים, רוח או קרח — להבדיל מבליה, המפרקת את הסלע במקומו.
סינתטי: חומר שגודל במעבדה בעל הרכב ומבנה זהים למקבילו הטבעי — אמיתי, אך לא נוצר באדמה.
סלע: מצרף המלוכד באופן טבעי של מינרל אחד או יותר; בניגוד למינרל, אין לו נוסחה כימית קבועה.
סלע יסוד: סלע שנוצר כתוצאה מקירור והתמצקות של מאגמה או לבה מותכת.
סלע משקע: סלע שנוצר ממשקעים דחוסים ומלוכדים, לרוב שכבתי ומהווה את ביתם העיקרי של מאובנים.
סקטילי (ניתן לחיתוך): ניתן לחיתוך או לפריסה באמצעות סכין לשבבים מבלי להתפורר, תכונת קשיחות של מינרלים כמו גבס.

ע

עורק: מרבץ מינרלי דמוי לוח הממלא סדק בסלע, המשמש לעיתים קרובות כמקור לעפרות וגבישים.
עין החתול (צ'טויינטי): פס אור נע הדומה לעין חתול, הנגרם מהשתקפויות מסיבים או מהכללות מקבילות.
עלעול: המרקם המפוספס או השכבתי של סלע מטמורפי הנוצר כאשר מינרלים מסתדרים תחת לחץ מכוון.
עפרה: מרבץ סלע או מינרל המכיל מספיק מתכת בעלת ערך כדי שיהיה כדאי לכרות אותו.

פ

פוטש (אופאל פשוט): אופאל פשוט חסר משחק צבעים, המציג רק צבע גוף אחיד.
פוספורסנציה: זוהר מתמשך שחלק מהמינרלים פולטים למשך מספר שניות לאחר כיבוי אור UV.
פורפירי: מרקם סלעי יסוד עם גבישים גדולים בתוך מסת אם דקת-גרגיר, המתעד שני שלבי התקררות.
פלדספר: קבוצת המינרלים השופעת ביותר בקרום כדור הארץ; מרכיב מפתח בגרניט ובסלעים רבים אחרים.
פלואורסצנציה: הזוהר שמינרל פולט תחת אור אולטרה-סגול, הנגרם כתוצאה מספיגת קרינת UV ופליטה מחדש של צבע נראה לעין.
פליאוכרואיזם: התכונה של הצגת צבעים שונים כאשר מתבוננים בגביש מכיוונים שונים, כמו בטנזניט ואיוליט.
פלסי: מתאר סלעי יסוד בהירים העשירים בסיליקה ובמינרלים כמו קוורץ ופלדספר, כגون גרניט.
פלסר: ריכוז של מינרלים כבדים ועמידים (זהב, אבני חן) שמוינו ושקעו על ידי מים זורמים בחצץ נחלים.
פנוקריסט: גביש גדול המצוי בתוך סלע בעל גרגרים דקים יותר, המעניק מרקם פורפירי ומ��עד שני שלבי קירור.
פנריטי: מרקם סלע יסוד גס-גרגר עם גבישים גדולים מספיק כדי להיראות, המעיד על קירור איטי ועמוק, כמו בגרניט.
פסאודומורף: גביש השומר על הצורה החיצונית של מינרל אחד בעוד שחלקו הפנימי הוחלף באחר.
פצילות: הנטייה של מינרל להישבר לאורך מישורים שטוחים של חולשה אטומית, המתוארת על ידי כיוון וזווית.
פרמינרליזציה: צורה של התאבנות שבה מינרלים ממלאים ומחליפים את הנקבוביות של שרידים קבורים, והופכים אותם לאבן.

צ

צבע משרטט: צבע האבקה של מינרל, המתקבל על ידי שפשופו על פורצלן לא מזוגג — לרוב יציב יותר מצבע פני השטח.
צורת גביש: הצורה החיצונית האופיינית שגביש או מינרל נוטים לגדול אליה, כגון פריזמטית, לוחית או גושית.

ק

קבושון: אבן חן המלוטשת עם חלק עליון חלק וכיפתי ובסיס שטוח במקום פאות, המשמשת לעיתים קרובות לאבנים אטומות או אבני כוכב.
קוורץ: סיליקון דו-חמצני (SiO₂), אחד המינרלים הנפוצים ביותר; סוגיו כוללים אמטיסט (אחלמה), סיטרין ורוז קוורץ.
קונקרציה: מסה קשה, לרוב מעוגלת, הנוצרת כאשר מינרלים מלכדים משקעים סביב גרעין, ולעיתים נחשבת בטעות לביצה מאובנת.
קראט: יחידת משקל של אבני חן השווה ל-0.2 גרם. אין לבלבל עם קראט (karat), שהוא מדד לטוהר הזהב.
קרום היתוך: הקרום הדק, הכהה והזכוכיתי הנוצר על מטאוריט כאשר פני השטח שלו נמסים במהלך הכניסה לאטמוספירה.
קריפטוקריסטליני: עשוי מגבישים כה קטנים שניתן להבחין בהם רק תחת מיקרוסקופ, כמו בכלקדון.
קשיות מוס: סולם של 1–10 לעמידות של מינרל בפני שריטות, מטלק (1) ועד יהלום (10).
קשיחות: כיצד מינרל עמיד בפני שבירה, כיפוף או ריסוק — מתואר כפריך, חשיק, ניתן לחיתוך או אלסטי.

ר

רגמגליפטים: שקעים רדודים דמויי טביעת אגודל על פני השטח של מטאוריט, שנוצרו כתוצאה מהתכה במהלך נפילתו הלוהטת.

ש

שבירה כפולה: פיצול האור לשתי קרניים במעברו דרך גבישים רבים; דו-שבירה חזקה גורמת לקלציט להציג דמות כפולה.
שבר: האופן שבו מינרל נשבר כאשר אינו מתפצל, המתואר כקונכייתי, לא אחיד, סיבי או משונן.
שבר קונכייתי: משטח שבירה חלק, מעוקל ודמוי קונכייה הנראה בקוורץ ובאובסידיאן, חסרי הפצילות.
שיכוב: ההתרובדויות בסלע משקע שנוצרו כאשר משקעים שקעו בשכבות עוקבות.
שילר: ברק פנימי ברונזה או מתכתי הנגרם מהחזרת אור מחלילים זעירים, הנראה באבן ירח ובאבן שמש.
שינוי צבע: שינוי הצבע הנראה לעין של אבן חן תחת תאורה שונה, המפורסם ביותר באלכסנדריט (ירוק באור יום, אדום תחת אור להט).
שקוף למחצה: מאפשר למעט אור לעבור אך לא תמונה ברורה; בין שקוף לאטום.
שקיפות: המידה שבה מינרל מעביר אור: שקוף, שקוף למחצה או אטום.
שקף מיקרוסקופי: פרוסת סלע שנוסרה כה דק עד שהאור עובר דרכה, מה שמאפשר לגיאולוגים לזהות מינרלים תחת מיקרוסקופ.

ת

תאומות: צמיחה הדדית סימטרית של שני גבישים או יותר מאותו מינרל השותפים למבנה משותף.
תחושת משקל: התחושה הבלתי פורמלית של כמה כבד מרגיש דגימה ביחס לגודלו — מדד גס למשקל סגולי.
תכליל: חומר זר — גביש, נוזל או בועת גז — הלכוד בתוך מינרל; תכלילים יכולים לסייע להוכיח כי האבן היא טבעית.
תסיסה: התוססות של מינרלים פחמתיים כמו קלציט כאשר הם מגיבים עם חומצה חלשה, ומשחררים פחמן דו-חמצני.