Rock Identifierסלעי יסוד: נולדו מאש
נקודות מרכזיות
- קירור איטי ועמוק יוצר גבישים גסים; קירור מהיר ושטחי יוצר סלע עדין או זכוכיתי.
- סלעים פלסיים הם בהירים ועשירים בסיליקה; סלעים מאפיים הם כהים ועשירים בברזל/מגנזיום.
- אובסידיאן הוא זכוכית געשית — הוא התקרר מהר מדי מכדי ליצור גבישים כלשהם.
סלעי תהום לעומת סלעי פרץ
סלעי יסוד נחלקים לפי המקום שבו התקררו. סלעי תהום (פלוטוניים) מתגבשים לאט עמוק מ��חת לאדמה, מה שמאפשר לאטומים זמן לבנות גבישים גדולים ונראים לעין – גרניט הוא דוגמה קלאסית לכך. סלעי פרץ (וולקניים) פורצים כלבה ומתקררים תוך שעות עד ימים, ולכן הגבישים הם מיקרוסקופיים או אינם קיימים כלל, כמו בבזלת.
קריאת גודל הגרגר
גודל הגרגירים הוא מדד למהירות הקירור. גבישים גסים ושלובים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת משמעותם קירור איטי ועמוק. מרקם עדין, סוכרי או חלק משמעותו קירור פני שטח מהיר. מרקם פורפירי — גבישים גדולים המשובצי�� ברקע עדין — מתעד היסטוריה דו-שלבית: קירור איטי מתחת לאדמה, ולאחר מכן סיום מהיר לאחר ההתפרצות.
פלסי מול מאפי — רמז הצבע
הכימיה קובעת את הצבע. סלעים פלסיים עשירים בסיליקה ובמינרלים בהירים כמו קוורץ ופלדספר (פתורת), ולכן הם נראים בהירים (גרניט, ריוליט). סלעים מאפיים עשירים בברזל ובמגנזיום, ולכן הם נראים כהים (בזלת, גברו). סלע יסוד בהיר המכיל קוורץ וסלע כהה ודחוס מספרים סיפורים שונים לחלוטין על מאגמת המקור שלהם.
החריגים הזכוכיתיים
לבות מסוימות מתקררות כל כך מהר שלא נוצרים גבישים כלל. אובסידיאן הוא התוצאה: זכוכית טבעית בעלת שבר קונכייתי חלק וקצוות חדים כתער (בני אדם קדמונים סיתתו אותה ללהבים). אבן ספוג (פומיס) היא זכוכית געשית קצפתית המלאה בבועות גז עד כדי כך שהיא צפה על פני המים. שתיהן סלעי יסוד, אך לאף אחת מהן אין גבישים אמיתיים.
