Rock Identifierמשפחת הקוורץ
נקודות מרכזיות
- קוורץ הוא סיליקון דו-חמצני (SiO₂), דרגת קשיות מוס 7, ללא פצילות ועם שבר קונכייתי.
- הוא מתפצל לענפים מקרו-קריסטליים (אמטיסט, סיטרין) ומיקרו-קריסטליים (אגת, ג'ספר).
- הקשיחות והברק הזכוכיתי שלו מקלים על ההפרדה שלו ממינרלים דומים ורכים יותר כמו קלציט.
המינרל שנמצא בכל מקום
קוורץ הוא אחד המינרלים השופעים ביותר בקרום כדור הארץ ובהפרש ניכר חומר אבני החן הנפוץ ביותר. מבחינה כימית הוא פשוט סיליקון דו-חמצני (SiO₂), אך עקבות של זיהומים ותנאי גידול מייצרים משפחה עצומה של צבעים ומרקמים - מנקודות צלולות כמים ועד אגת מפוספסת. למידה טובה של קוורץ היא קיצור דרך לזיהוי חלק עצום מהדגימות שאנשים מוצאים.
כיצד לזהות אותו
שלושה מאפיינים מגדירים אותו במדויק: קשיות של 7 (הוא שורט זכוכית ופלדה בקלות), ברק זכוכיתי, והיעדר פצילות — שברים מציגים משטחים קונכייתיים חלקים ומעוקלים ולא פאות שטוחות. גבישים מפותחים היטב גדלים כפריזמות משושות בעלות חוד בקצה. יחד, תכונות אלו מבדילות את הקוורץ ממתחזים רכים יותר.
שני ענפים גדולים
לקוורץ מקרו-גבישי יש גבישים נראים לעין: קוורץ שקוף, אמטיסט סגול, סיטרין צהוב, קוורץ ורוד, וקוורץ מעושן אפור-חום. קוורץ מיקרו-גבישי (קריפטוקריסטליני) עשוי מגבישים קטנים מכדי להיראות ויוצר כלקדון — כולל אגת, קרנליאן, אוניקס, והג'ספר האטוּם והגרגירי.
דומים למראה וערך
קלציט הוא הבלבול הקלאסי, אך הוא רך בהרבה (3), בעל פצילות מעוינת ותוסס בחומצה — קוורץ אינו עושה דבר מכל אלה. זכוכית יכולה לחקות קוורץ שקוף אך לעיתים קרובות היא לוכדת בועות עגולות וחסרה פאות קריסטל טבעיות. קוורץ נפוץ אינו יקר; הערך עולה עם צבע יפה, צלילות, צורת התגבשות יוצאת דופן או מקור גיאוגרפי בולט.
